רש"י על קידושין נ״ו ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין נ״ו ב:א׳
1 כְּשֶׁבָּרַח. וְטַעְמָא דְּבָרַח, הָא לֹא בָּרַח – קָנְסִינַן לְמוֹכֵר. וְנִקְנְסֵיהּ לְלוֹקֵחַ! לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב.
פירוש רש"י על קידושין נ״ו ב:א׳
1 כשברח - המוכר שהדמים בידו:
2 ומתמהינן הא לא ברח קנסינן למוכר:
3 אלא חורא גנב - אלמלא חור שהעכבר מצניע גניבתו שם לא היה גונב: